<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן קכ"ב</h1>
<h2>דף כו:</h2>
ת"ר תחילת קריעה טפח ותוספת ג' אצבעות, פירוש שמת לו מת אחר וצריך לקרוע ולהוסיף על הקרע הראשון סגי בג' אצבעות דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר תחילת קריעה ג' אצבעות ותוספת כל שהו. ת"ר אמרו לו מת אביו וקרע מת בנו והוסיף תחתון מתאחה עליון אין מתאחה, מת בנו וקרע מת אביו והוסיף עליון מתאחה תחתון אין מתאחה, מת אחיו מתה אמו מת אחיו מתה אחותו קורע קרע אחד על כולם, ר' יהודה בן בתירא אומר על כולן קורע קרע אחד על אביו ועל אמו קרע אחר, לפי שאין מוסיפין על קרע של אביו ושל אמו, כלומר קורע תחילה על אביו ועל אמו ומרחיק ג' אצבעות וקורע קרע אחר על אחיו ועל אחותו, וא"ת יקרע תחילה על אחיו ועל אחותו ויפסיק ואח"כ יוסיף עד לבו לאביו ולאמו, יש לומר דאין זה כבוד אביו ואמו שיהא עיקר הקרע לאחיו ולאחותו והתוספת לאביו ולאמו, וא"ת יקרע תחילה עד לבו לאביו ולאמו ויפסיק ואח"כ יוסיף משהו לאחיו ולאחותו, יש לומר אין מוסיפין על קרע אביו ואמו. מ"ט אמר רנב"י לפי שאינן בתוספת, פירוש שלא מצינו שום קרע שמוסיף על קרע שלהן אבל הקרע שלהן מוסיף על כל הקרעים, כי שאר כל הקרעים טפח ושלהם עד לבו (כ"ב ב') וכיון שהן נוספין על כולן אם יקרע תחילה על אביו ואמו ואח"כ יוסיף לאחיו ולאחותו אין הקרע שלהן ניכר כלל לפי שאין להם מקום למטה מן הראשון ויאמרו קורע והולך הוא על אביו, והטפח הראשון עלה לכולם, נמצא שאין הקדמה לאביו ואמו בכאן ניכרת, ואילו היה ראוי לקרוע תחילה על אחיו ואחותו היה התוספת שמוסיף על אותו קרע לשם אביו ניכר בהרבה כי הוא לחובת אביו מפני שזה דינו עד טפח והוא מוסיף והולך עד לבו שהוא חובת אביו, אלא כיון שאין זה כבוד אביו שיקרע עליהן באחרונה ולא בתחילה מפני שהקרע של אחיו ואחותו יאבד עם השאר ומפני כן צריך לייחד קרע לכל אחד מהן. וא"ת והא לענין מקדש וירושלים כשהוא פוגע בירושלים תחילה קורע קרע לכל אחד ואחד ומפני כבוד בית המקדש לא סגי ליה בתוספת, וכשפוגע במקדש תחילה קורע על המקדש ואח"כ מוסיף על ירושלים (שם כ"ו א'), הנה שאין חוששין בכאן על הבלעת המקדש אע"פ שהוא חמור מירושלים, י"ל שאני התם שאין קריעות סמוכות זו לזו שהרי אינו מוסיף על הקרע עד שהוא רואה חומת ירושלים ובתיה חרבות, וכיון שיש הפרש גדול ביניהם אין נבלעים והתוספת ניכר לשם מה שהוא, אבל כאן אין שהות ביניהן אלא מעט שהרי השמועה בבת אחת באו עליו לפיכך חששו להבלעתן, ועוד שהקריעות שוות הן ואין יתרון לזו על זו אבל קריעת אביו יש לה יתרון על של אחרים ואפשר שהקטן נבלע בגדול עכ"ל.
אמר שמואל הלכה כר' יהודה בן בתירה ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל הלכה כדברי המיקל [באבל]. ומשני אבילות לחוד וקריעה לחוד, הקשה הר' אברהם ב"ר דוד והתני לעיל אמרו לו מת אביו וקרע מת בנו וקרע וכו', ותירץ התם דיעבד אבל לכתחילה אין מוסיפין על קרע אביו ואמו, אי נמי התם לאחר זמן הכא בבת אחת כדפרישית, מיהו לפירוש רבינו שלמה לא קשה כלל כי הוא פירש דר"י בן בתירה אכולה מילתא פליג דקתני מת אביו וקרע מת בנו והוסיף, מת בנו וקרע מת אביו והוסיף, ואתא ר"י למימר קרע על אביו ומת בנו אינו מוסיף או קרע על בנו ומת אביו אינו מוסיף אלא קורע במקום אחר קריעה מיוחדת למעלה שלא באותו הקרע.
